לקידום רווחתן של נשים החוות כאבים בפות ובנרתיק

 אנטומיה של הפות

הגוף שלנו הוא מדהים ונפלא.

להכיר את הגוף מקרוב, לעיתים מאפשר להתחבר גם לאזורים הנחשבים "טאבו", שביום יום אינם מקבלים את הבמה הראויה להם.
גופה של כל אישה הוא ייחודי, כולל מראה הפות. אין מראה נכון או מקובל. לכל אחת מראה ייחודי.

עמוד זה נועד להזמין אותך להתבונן בגופך ולהיות קשובה לסימנים ולשינויים בו. ידע זה כוח.

אנטומיה ובדיקה עצמית

אנטומיה ופיזיולוגיה של הפות (הוולווה)

צבע העור והמרקם של הפות
השפתיים החיצוניות (labia majora)

מגנות על החלקים הפנימיים של הפות וצבעם דומה לצבע העור הכללי שלך. הן מכוסות בשיער ערווה ומכילות בלוטות רבות המפרישות זיעה ושומן. מתחתן שכבת שומן מגן המרפדת במהלך קיום יחסי מין. 

השפתיים הפנימיות (labia minora)

נמצאות פנימה לשפתיים החיצוניות, ומשתנות בצבען מורוד עמוק עד ורוד חום או אדמדם. הן יכולות להיות דקות, קטנות או עבות. המשטח הפנימי של השפתיים הפנימיות הוא חלק ולח ובשוליהן נמצאות בלוטות הגורמות למראה חלק. 

הדגדגן

חלקו החיצוני נמצא קדמית/מעל לפתח השופכה בנקודה בה השפתיים הפנימיות מתחברות. כיפת הדגדגן מכוסה, ואותה ניתן למשוך לאחור על מנת לחשוף את כיפת הדגדגן. זהו איזור בעל רגישות עצבית גבוהה ביותר וככזה נחשב לאיזור הגירוי המיני (אֶרוֹגֶנִי) הרגיש ביותר בגוף האישה. חלקו הפנימי של הדגדגן נמצא מאחורי שפי הפות והוא בחלקו הפנימי של הנרתיק.

הוסטיבול

רקמה המקיפה את פתח הנרתיק הממוקמת בבסיס השפתיים הפנימיות. הוסטיבול הינו לח ובצבע ורוד עד אדום. 

איור אנטומיה של פות
נוזלי הרחם

נוזלים (הפרשות) מהנרתיק נובעים ממקורות שונים ביניהם תאים מדפנות הנרתיק, ריר מצוואר הרחם, נוזלים המופקים ע"י בלוטות, כמו בלוטות הברטולין והסקנה וכן מכלי דם המקיפים את הנרתיק. בנרתיק עצמו אין בלוטות הפרשה. הפרשות תקינות משתנות בכמות ובצבע עם המצב ההורמונלי, כלומר, בשלבים השונים של המחזור החודשי וכן בשלב המנופאוזה. הפרשות מהנרתיק הן מעט חומציות, ומסייעות בהגנה על הנרתיק מפני זיהום, ובסיכוך ביחסי מין. חשוב לזכור שהפרשות תקינות אינן מגרדות, שורפות או מגרות, וגם אין להן ריח של דגים או אמוניה. מכיוון שנשים נבדלות זו מזו בכמות הנוזלים שלהן, חשוב להכיר את התקין עבורך. 

עלייה בכמות מתרחשת באמצע המחזור במהלך הביוץ ופוחתת לאחר מכן.

הצבע משתנה החל מבהיר לבן עד לבן חלבי או צהוב קלוש. ההפרשות עשויות לצאת בכמות גדולה יותר, לגרום לריח חזק, לשינוי בצבע (מבהיר לאפור לבן, צהוב-לבן או צהוב-ירוק), ו / או להכיל עקבות של דם, אם יש דלקת קשה.

ריח

הפות מכילה מספר רב של בלוטות המייצרות זיעה. הזיעה מאפשרת לפות להתקרר ומהווה מקור לריח – לכל אישה ניחוח ייחודי. ריח מהפות והנרתיק הוא תקין, אך אם הוא חזק במיוחד, ניתן לטפל בו. להפרשות תקינות בנרתיק יכול להיות ריח שמשתנה במהלך המחזור החודשי, ללא ריח או ריח קלוש כמו חלב חמוץ. 

דלקת הנרתיק, או דלקת בנרתיק, היא הסיבה השכיחה ביותר לריח לא נעים וחריג. נרתיק עשיר בבקטריות הוא החשוד הסביר ביותר, מכיוון שהוא מעלה את רמת החומציות הרגילה של הנרתיק, וגורם לריח אמוניה, במקרים קלים, או לריח דגים, במקרים חמורים. טריכומוניאזיס עלול גם לגרום לריח דגים. קנדידה היא גורם פחות נפוץ לריח לא נעים.

הזמנה לבדיקה עצמית

אף על פי שנשים רבות מבצעות בדיקה עצמית תקופתית של העור והשד, המיועדת לגילוי שיינויים, מעטות שמעו על בדיקה עצמית של הפות. בדיקה עצמית של הפות יכולה ללמד אותך המון על עצמך בימים שונים בחודש. כאמור, מראה הפות משתנה בקרב נשים. המטרה בכך היא מצד אחד, להכיר ולהתחבר לגופך ולמיניותך, ומצד שני לסייע לך לאתר חריגות העלולות להעיד על זיהום או מחלה. חשוב להתחיל לבצע זאת כבר בגיל צעיר, כך תוכלי ללמוד את הסממנים התקינים שלך, ובהתאם לזהות במבט ובמגע אם חלו שינויים כלשהם. את לא אמורה לחוות אי נוחות מהבדיקה העצמית שלך, אלא אם כן יש לך זיהום בנרתיק, פצע פתוח או מצב אחר בפות.

איך תבצעי בדיקה עצמית של הפות?

שטפי את הידיים. 

בצעי את הבדיקה באזור מואר היטב בו תרגישי בנוח.

שבי על משטח נוח, או עמדי עם רגל אחת ישרה על כיסא או מיטה או שרפרף.

החזיקי מראה ביד אחת והשתמשי ביד השנייה לבחינת הפות.

בחני את חלקי הפות בעזרת ראייה ומגע בגופך

במהלך הבדיקה בדקי את האזורים הבאים:
השפתיים החיצוניות והפנימיות, הקפלים מצד ימין ושמאל; הדגדגן והתחום הכללי שלו; העור סביב פתח הנרתיק; הפתחים; והאזור הפרניאלי. שימי לב לאזורים שמעוררים כאב, גירוד או אי נוחות אחרת. 
בדקי אם יש גושים על ידי מריחה עדינה או לחץ על העור.

מה תחפשי בבדיקה העצמית שלך?
  • האם את רואה שומה חדשה, יבלת, גוש או משהו חדש אחר? 
  • האם יש שינוי בצבע העור? למשל, שינויים לבנים, אדומים או חומים בעור? 
  • האם יש חתכים או פצעים? 
  • האם יש שינוי בהרגשת עור בפות? 
מתי לבצע בדיקה עצמית של הפות?

מומלץ לעשות בדיקה עצמית של הפות באופן חודשי, רצוי באמצע המחזור (בין דימום לדימום), לכל אישה פעילה מינית. 

אם את מבחינה בחריגות או שינויים כלשהם, מומלץ לפנות לרופאה המטפלת.

 

דילוג לתוכן