לקידום רווחתן של נשים החוות כאבים בפות ובנרתיק

תחלואה כפולה

תחלואה כפולה מתארת מצב שבו, פרט לכאבים בפות ובנרתיק, מופיעים תסמינים פיזיים נוספים באזור האגן או באזורים נוספים בגוף הקשורים לכאב כרוני. תסמינים אלו עלולים להופיע יחד עם הכאבים בפות ובנרתיק, ויתכן שתהיה להם השפעה עליהם. רוב תסמונות הכאב הכרוני נקראות "מחלות שקופות", מחלות המאופיינות בכאב שאינו נראה לעין או ואינו מוסבר בבדיקות, כאשר כלפי חוץ החולות נראות "בריאות" ברמה התפקודית (אף על פי שפעמים רבות זהו לא המצב). אלו מחלות המאפיינות נשים, שלעיתים ישנו קושי באבחון שלהן ו/או משך האבחון לוקח זמן רב, ופעמים רבות, היעדר מודעות אליהן.

תחלואה כפולה

חשוב לנו להזכיר שוב ושוב, את לא לבד. הכאבים אינם בראש שלך. במידה ואת סובלת מהתסמינים המוזכרים מטה, התייעצי עם הרופאה המטפלת לקבלת אבחנה. זוהי זכותך המלאה להבין מה קורה בגופך ולקבל את הטיפול המתאים עבורך.

תסמונת "השלפוחית הכאובה היא תסמונת מתבטאת בכאבים שמקרינים משלפוחית השתן לאגן ועשויים להתבטא בדחיפות עזה להתרוקנות, וגם כאשר השלפוחית התרוקנה לא מזמן. עלולה להיות תחושת לחץ קבועה באזור זה ותכיפות למתן שתן גם בלילה. תסמינים נוספים שעלולים להופיע הם נפיחות בבטן, צריבה במתן שתן, תחושת בעירה באיזור השלפוחית והבטן התחתונה, זרם מועט בהתרוקנות על אף תחושת המלאות, כאבים בשופכה, כאבים בקיר השלפוחית (כלומר בדופן העליון של הנרתיק אשר גובל בשלפוחית עצמה). ישנה הקלה זמנית לאחר התרוקנות חלקית של השלפוחית. 

הכאבים הם הכרוניים נמשכים מעל מספר שבועות ולהבדיל מדלקת רגילה בשתן , UTI,  השתן יימצא נקי בבדיקה ולא תהיה עדות לצמיחה של חיידקים בתרבית, כלומר, ללא עדות לזיהום. ישנם מצבים בהם ניתן להבחין בשלפוחיות ואף בכיבים מדממים בדפנות שלפוחית השתן מאחר והדפנות הופכות רגישות מאוד לחומציות שבשתן. ישנן מספר תיאוריות המתייחסות למקור התסמונת ובמרכזן התפיסה כי הכאב נובע מפגיעה ברירית המצפה את דפנות שלפוחית השתן. אבחנה מדויקת של התסמונת תתבצע ע"י אורוגניקולוגית באמצעות ציסטוסקופיה.

נשים רבות הסובלות מהתסמונת יסבלו גם מכאבים במהלך קיום יחסי מין. בדומה לכל תסמונת, רמת הכאב משתנה מאדם לאדם, ישנן נשים (וגם גברים, מעטים יותר שחולים במחלה) שיסבלו מרמת כאבים והתקפים רבים יותר.  

למידע נוסף ותמיכה:

אנדומטריוזיס (Endometriosis) היא מחלה גניקולוגית כרונית, דלקתית ותלוית אסטרוגן, אשר פוגעת באחת מעשר נשים בגיל הפוריות (כ10-15% מהנשים) ומאובחנת באיחור של 12 שנים בממוצע. המחלה גורמת במקרים רבים לכאבי אגן, בטן וגב קשים ולעיתים משתקים, אשר לרוב מחמירים בזמן הביוץ או הוסת, וזאת בשל הימצאות תאי רירית הרחם (אנדומטריום) אל מחוץ לרחם, למקומות שהם אינם אמורים להמצא בהם, כמו החצוצרות, השחלות או איזורים אחרים בחלל הבטן והאגן. תאים אלה מגיבים לשינויים הורמונאליים ועשויים ליצור דלקת מקומית, נגעים על איברים שונים, הידבקויות בין איברים או ציסטות. ברוב המקרים, כאבי הווסת קשים עד כדי חוסר תפקוד הם הסימפטום המרכזי של אנדומטריוזיס. תסמינים נוספים אפשריים הם בעיות עיכול שונות, עילפון והקאות בזמן וסת, קשיי פוריות, כאב בזמן יחסי מין עם חדירה ולאחריהם, דימום מוגבר בווסת או דימומים בין הווסתות, תכיפות במתן שתן ועוד. לעיתים המחלה יכולה גם להיות א-סימפטומטית לחלוטין, אך עדיין להתפתח ולגרום נזק לאיברי האגן, שללא אבחון עלול להיות בלתי הפיך. 

הקשר בין וולוודיניה לבין אנדומטריוזיס הוא הכאב הכרוני הנגרם מתסמינים הנוצרים עקב מחלת האנדומטריוזיס. כאבי האגן יכולים ליצור מצב של כיווץ יתר בשרירי רצפת האגן וליצור וגיניסמוס או להעצים אותו. כיווץ היתר של שרירי האגן יכול גם ליצור תכיפות בדרכי השתן בשל נגעים במערכת השתן. התכווצויות הרחם מכווצות את שרירי האגן ויכולות לגרום לכאבים בפתח הפות. הכאב הכרוני בשל מחלת האנדומטריוזיס פוגע באיכות החיים מבחינת קושי בקיום יחסי מין וקושי בעשיית פעולות יומיומיות, בדומה לוולוודיניה ווגינימוס.

לפרטים נוספים:

פיברומיאלגיה Fibromyalgia (דאבת השרירים) היא תסמונת כאב ראומטולוגית המאופיינת בעייפות ורגישות גופנית עזה. אף על פי שקל לאבחן אותה, בהעדר ביטוי חיצוני והעובדה שנשים הן הסובלות העיקריות ממנה, המודעות אליה כיום עדיין נמוכה ולוקח בממוצע כשלוש וחצי שנים להגיע לאבחנה (פרופ' בוסקילה, מנהל המחלקה הראומטולוגית, איכילוב). הכאבים אמיתיים ואינם בעיה נפשית כפי שנהוג היה לחשוב בעבר. הם יופיעו פעמים רבות אחרי טראומה או משבר. המגבלות שהם יוצרים משמעותיות, משפיעות על התפקוד וישנה התגברות של הכאב כתוצאה מלחץ.

תהליך האבחון ארוך וגדוש ייסורים, הוא מתאפיין בעומס בדיקות מסוגים שונים הנמשכות זמן רב. פעמים רבות אין בהם כדי לקדם את האבחנה המיוחלת או לתרום להטבה במצב הנשים הכואבות ואף להפך; הדרך המפותלת לאבחנה הרפואית מקפלת בתוכה גם תסמינים נפשיים שמתעוררים כתוצאה מהכאבים ומהתסכול המצטברים והניסיון להמשיך לתפקד ולהבדק גורמים פעמים רבות לדחיקת חשיבות הצד הרגשי בעולמה של האישה הכואבת. ישנן תופעות נוספות שמצטרפות לכאב הפיברומיאלגיה: קשיי שינה, מעי רגיש, דלקות מעי, דיכאון, מיגרנות, גרד כרוני, כאבים במין וכל מחלה או סימפטום גופני קשורים קשר הדוק לעולם הנפש והרגש.

הטיפול בפיברומיאלגיה מורכב וכדי למצותו יש לשלב בין עבודה גופנית לעבודה נפשית. כדי להיטיב מצבן של נשים החיות בכאב יש לאפשר מכלול של טיפולים, ביניהם: פסיכותרפיה להרחבת השפה הרגשית ויצירת מרחב בו ישנה אפשרות לחשוב את הגוף ולחוש את הנפש. בשילוב טכניקות נשימה, עבודת תנועה, דמיון מודרך, מיינדפולנס, טכניקות כיווץ והרפיית שרירים, ביופידבק והידרותרפיה. כלים אלה עוזרים בוויסות ויוצרים מרחב להתמודדות עם הכאב שמדבר דרך הגוף.

הקשר בין פיברומיאלגיה לוולוודיניה
בדומה לפיברומיאלגיה גם במקרה של וולוודינה מדובר בתסמונת כאב הכרוכה בסבל משמעותי ויומיומי של נשים. חלק מהנשים שאובחנו עם תסמונת הכאב פיברומיאליה סובלות גם מוולודינה. הנשים הכואבות חוות תסכול גדול מהעובדה שלא רואים את מה שהן מרגישות. הכאבים קשים, מפושטים ועוברים פעמים רבות ממקום למקום. משפיעים על איכות חייהן, על תחושות הגוף ועל יחסי מין. היות ובשני המקרים מדובר בתסמונות כאב שאינן מאובחנות היטב, דרך האבחנה של שתיהן דומה ומתבצעת לרוב ע"י שלילת מחלות אחרות, גם במקרי וולוודינה חוזר מעגל הבדיקות והניסיונות למצוא מזור וישנה המתנה ארוכה שבסופה מגיע האבחון המשמח. פעמים רבות השחרור שמגיע עם האבחנה מתחלף אחרי פרק זמן קצר בהבנה שהבעיות נשארות עם האשה ושהדרך לפתרון והטבה עוד לפניה.

מכיוון שבמקרים רבים הכאב נגרם כתוצאה מטראומה והכאבים עצמם כאמור, גורמים למצוקה ניכרת, דרך זו צריכה לכלול ליווי והתייחסות מתאימים לממדים הרגשיים הכרוכים בהתמודדות עם הסבל, למקומות שהגוף מדבר חלקים שלא מדברים במילים ולא מקבלים את המקום הראוי במארג החיים של האשה הכואבת.


 

נכתב על ידי צפנת ליברמן, MSA עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מנחת קבוצות

תסמונת המעי הרגיש (IBS) היא תסמונת שכיחה הפוגעת בכ-10-15% מהאוכלוסיה המבוגרת, השכיחה פי 3 יותר בקרב נשים מאשר בגברים, ומהווה גורם משמעותי להיעדרות מהעבודה (אחרי הצטננות). זוהי הפרעה חוזרת, או כזו שנמשכת זמן ארוך במערכת העיכול, בה מתקיימת הפרעה לתפקוד התנועתי והתחושתי של המעי. מעי רגיש אינה מחלה מסכנת חיים, אך יש לה השפעה משמעותית על איכות החיים ועל התפקוד היומיומי. התסמונת מהווה הפרעה תפקודית של מערכת העיכול, כלומר, כזו שלא ניתן לאבחנה בדרכים מסורתיות כמו בדיקה גופנית, בבדיקות דם, בבדיקות שונות של מערכת העיכול כמו אנדוסקופיה ובסוגי צילום שונים. התסמינים העיקריים כוללים כאב בטן, אי נוחות בטנית, שינויים בהרגלי היציאות, נפיחות, לעיתים עם הקלה לאחר יציאה, עצירות ו/או שלשול, כאשר התסמינים יכולים להשתנות עם הזמן (יכולות להיות תקופות של התלקחות או הפוגה בסימפטומים). האבחנה נעשית על בסיס אנמנזה (תשאול תסמינים) של תסמיני מערכת העיכול שנמשכים מספר חודשים לפי קריטריונים שפותחו ע"י קבוצה בינלאומית של מומחי גסטרואנטרולוגיה קריטריוני רומא). 

הטיפול בתסמונת לא מביא לריפוי אלא להקלה ולשיפור משמעותי באיכות החיים והוא יכול לכלול: שינוי באורחות החיים כמו שינויים תזונתיים (ארוחות קטנות, רישום יומן תזונה וזיהוי מזונות "מעוררים", תזונה דלה ב-fodmaps), טיפול תרופתי (תרופות נגד עוויתות או חומרים נוגדי שלשול, תרופות נוגדות דיכאון במינון נמוך שנמצאו כיעילות לטיפול בסימפטומים של מעי רגיש, אנטיביוטיקות מסויימות ועוד), טיפולים פסיכולוגיים והתנהגותיים כמו CBT או היפנוזה וטיפולי רפואה משלימה ואלטרנטיבית. 

מה למעי רגיש ולוולוודיניה?

עצם ההתמודדות עם תסמונת המעי הרגיש עלולה להכניס לחץ לחייך. כמו כן, תסמיני המעי הרגיש, עשויים להחמיר במהלך המחזור החודשי, ובעיקר בזמן הווסת. מחקר בריטי מצא כי נשים עשויות לסבול מסימפטומים של מעי רגיש בעת קיום יחסי מין או אחריהם, ולכך השפעה על ההנאה שלהן ממין. בכל הקשור לטיפול השלם עבורך, הכרות עם הגוף שלך ועם הגורמים המעוררים כאב, כמו גם רכישת ידע אודות התסמונת יכולים להוריד את לחץ הכרוך גם ביחסי המין ולהביא לשיפור באיכות חייך.

לקריאה נוספת:

דילוג לתוכן