חרדות וחששות מפני הריון ולידה 

ייתכן ואת חוששת מפני הכניסה להריון (עד לרמה של טוקופוביה – חרדה מפני הריון ולידה). זה הגיוני ונורמאלי לחלוטין. הריון ולידה עלולים לעורר חרדה אצל כלל הנשים, ובפרט אצל נשים עם וולוודיניה. ישנן נשים החוששות כי לא יצליחו להיכנס להריון ולהביא ילדים. עם זאת, אין סיבה שלא תצליחי להיכנס להריון, אם אין בעיה רפואית נלוות המשפיעה על הפוריות. 

אז איך אפשר להיכנס להריון כשיחסי מין הכוללים כניסה לנרתיק כואבים?

בפרק זה נסקור טיפים להקלה על תהליך הכניסה להריון עבור נשים המתמודדות עם וולוודיניה ו/או וגיניסמוס – מצבים בהם קיום יחסי מין הכוללים כניסה לנרתיק הם כואבים עד בלתי אפשריים.

להלן כמה הצעות:

• ניהול הכאב לפני התחלת התהליך

מומלץ לנסות ולהגיע לרגיעה ולאיזון מבחינת הכאבים, ולהכרות עם הפעולות שיכולות להביא להקלה בכאב עבורך. במידה ולא התחלת טיפול, כדאי להתייעץ עם רופאה מומחית. ייתכן והתהליך עבורך יהיה קצר ואף לא תצטרכי להתמודד עם כאבים בזמן ההריון ואחריו. אם את בתהליך כבר תקופה ממושכת, חשבי מה עוזר לך להגיע לשליטה בכאב: איזון תרופתי (במידה ולקחת בעבר תרופות), מספר מפגשים אצל פיזיותרפיסטית לרצפת האגן במטרה ללמוד להרפות את שרירי רצפת האגן, מספר מפגשים אצל מטפלת מינית / רגשית, תרגול פעילות גופנית כגון יוגה נשית, מדיטציה יומית וכדומה. 

• התעברות ללא כניסה לנרתיק 

אם בלתי אפשרי עבורך לקיים יחסי מין הכוללים כניסה לנרתיק, ו/או את חוששת מאוד מהכאב, ישנן אפשרויות אחרות הניתנות לביצוע עצמאי:

• • שפיכת זרע בפתח הנרתיק ולאחריה שהייה בשכיבה על הגב עם הברכיים למעלה. תנוחה זו מסייעת לזרע להגיע לצוואר הרחם, ועל כן עשויה להספיק בכדי להיכנס להריון. חשוב לזכור כי הזרע חייב להגיע לצוואר הרחם ומשם לרחם בכדי שתתרחש התעברות. 
  • הזרעה ביתית –  אלטרנטיבה סביב זמני הביוץ. ניתן לעשות זאת ללא עזרת מומחה או מומחית פוריות, כאשר בן זוגך שופך את הזרע למיכל סטרילי (גם מיכל חדש חייב לעבור סטריליזציה, ניתן לעשות זאת ע"י השרייתו במים רותחים למשך 20 דקות). לאחר מכן שכבי על הגב, הניחי כרית מתחת לירכיים בעוד בן זוגך מכניס את הזרע בעזרת מזרק דק לנרתיק. 
  • שיטה דומה היא שפיכת הזרע לדיאפרגמה שלא נעשה בה שימוש והנחתה על צוואר הרחם. 
  • אופציות נוספות הדורשות עזרה רפואית הן הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית. ניתן לעשות זאת גם בהרדמה מקומית/ מלאה (למשל בבית חולים הדסה ניתן לעבור בסדציה, בסורוקה ניתן לעבור גם החזרה בהרדמה, כדאי לשאול בבית החולים הרלוונטי עבורך).

• זיהוי הימיים הפוריים

זיהוי חלון הפוריות החודשי עוזר לכוון את מועדי קיום היחסים ובכך להפחית את הניסיונות שעלולים לכאוב. 

1. על פי שיטת המודעות לפוריות בכל חודש ישנו חלון פוריות, אותו ניתן לזהות על פי 3 סימנים: חום הגוף בעת היקיצה, נוזלי צוואר הרחם ושינויים במיקום צוואר הרחם. בשאר החודש הסיכויים להיכנס להריון נמוכים יותר עד אפסיים.
2. מקלוני ביוץ מזהים עלייה בהורמון הפרוגסטרון סמוך למועד הביוץ. על כן, אישה יכולה לפספס את רוב חלון הפוריות שלה, כיוון שהביוץ הינו בסוף חלון הפוריות. מידת הדיוק של המקלונים לא גבוהה כמו שיטת המודעות, אך היא חלופה טובה למי שלא מעוניינת ללמוד ולהתעמק בשיטה. 

• עזרים נוספים:
  • טיפול מקומי בכאבים בזמן ניסיונות הכניסה להריון (חומרי סיכה, תרופות, משחה מאלחשת, ועוד). 
  • שימוש בג'ל סיכוך מיוחד שלא מפריע לתנועתיות הזרע ואף יכול לעזור להפרייה, כגון 'ג'ל פוריות' או 'PreFert'. ישנן משווקות נוספות של מוצרים מקבילים בארץ. חשוב להקפיד שהמוצר מיובא באופן מסודר כי המוצר רגיש לטמפרטורה. רכישה באינטרנט מחו"ל אמנם יכולה להוזיל את הקניה אך המוצר יכול להיפגם בדרך.

הפחתת מתח ואורח חיים בריא

למרות שוולוודיניה אינה משפיעה ישירות על הפוריות, הכאבים הכרוכים בניסיון להרות מהווים אתגר נוסף שעלול לגרום ללחץ ויכול להשפיע על הפוריות. למדי מהן השיטות המוצלחות ביותר עבורך להירגע ונסי ליישם אותן בתקופה זו. 

לעיתים לחץ גורם למחזוריות קצרה או להעדר וסת, זאת מאחר שבלוטת ההיפותלמוס, האחראית לתזמון הורמוני הרבייה, רגישה מאד ללחץ פיזי ורגשי. למרבה המזל, לחץ לטווח קצר יכול להוביל להפרעה זמנית בלבד במערכת הרבייה ומהווה גורם פריון אשר ביכולתך לשלוט בו. נסי לשמור על רמות לחץ נמוכות בזמן הניסיון להרות וכן בזמן ההריון על ידי הזנת הגוף במזון בריא, שתיה מרובה של מים, שינה מספקת ופעילות גופנית מתונה. עשי כמיטב יכולתך למזער גורמי לחץ בחייך. נשים רבות מגלות כי נכנסו להריון לאחר חזרה מחופשה או לאחר שהפסיקו לנסות להיכנס להריון.

מזל טוב, בשעה טובה את בהריון! בפרק זה נפרט על ההריון עצמו.

בדיקת הריון חיובית עשויה להופיע לאחר נסיון בודד להרות או לאחר חודשים של ניסיונות. לא משנה מה עברת עד לנקודה זו, הידיעה שתינוקך יהיה בזרועותייך בעוד פחות מתשעה חודשים מסבה תחושות מעורבות של אושר, פחד, התרגשות, חרדה ועוד. 

בקרוב תבחיני בשינויים רבים בגופך. את עלולה לחוש בחילה או השתוקקות למזון מסויים. רוב השינויים הללו מתרחשים עקב הורמונים המשתחררים בגופך בכדי לסייע לעובר.ית להתפתח ולהכין את גופך ללידה. הורמונים אלו עשויים להשפיע גם על מצב הוולוודיניה שלך.

מומלץ ליידע את הגורם המטפל בך על כך שאת מתמודדת עם וולוודיניה. ייצגי את עצמך מול הצוות המטפל שלך במהלך ההריון והסבירי שאת מאובחנת עם תסמונת כאב כרוני בפות ובנרתיק. הגיעי מוכנה והובילי את המפגש הרפואי.  אז אל תהססי לבקש ליווי של בן זוג / חברה / אחות / אמא וכו'.

חששות ושאלות סביב ההריון

• אילו בדיקות אני חייבת לעבור במהלך ההריון? 

במהלך ההריון ישנן מספר בדיקות. שאלי את עצמך, בהתייעצות עם גורם רפואי, איזה בדיקות את רוצה לעשות ועל מה אפשר לוותר. אילו בדיקות חייבות להיות ואגינליות ואילו לא. 

• האם חייבת להיות בדיקה ואגינלית?

לא חייבת להתבצע בדיקה ואגינלית אם את חוששת ממנה. אולטארסאונד ואגינלי לרוב יתבצע לפני השבוע ה-12 מסיבות שונות: הערכת משך ההריון, בדיקת דופק אצל עובר צעיר, הריון עם תאומים, בדיקת אורך צוואר הרחם, ועוד. ישנן רופאות שתמלצנה על אולטרסאונד ואגינלי בין שבועות 7-9 ואחרות תבצענה בדיקה זו רק במידה וחושדים בבעיה. הליך זה כולל הכנסת מטמר ואגינלי לנרתיק ועלול להיות כרוך בכאבים אצל נשים שחוות כאב. לפני שאת מבצעת בדיקה זו, שאלי את הרופאה האם זוהי בדיקה שגרתית או עקב חשד בבעיה מסויימת. אם הבדיקה הינה שגרתית, שאלי אם ניתן לדלג עליה. במקרה של חשד, בדקי עם הרופאה האם קיימת בדיקה חלופית שניתן לבצע. במידה ולא קיימת חלופה, והחלטת לבצע את הבדיקה, שוחחי עם הרופאה שלך על אפשרות לטפל בכאב בעזרת מריחת לידוקאין לפני הבדיקה. לעיתים ניתן בשליש הראשון לעשות בדיקה חיצונית, כלומר, אולטרסאונד בטני, במידה ושלפוחית השתן שלך מלאה. 

החל מהשליש השני בדיקות הריון הן בטניות לרוב.

טיפים לבדיקה ואגינלית במהלך ההריון (וכן לבדיקות פתיחה בהמשך):

• חפשי רופא.ה רגיש.ה שאת סומכת עליהם, ניתן להיעזר בקבוצות הפייסבוק השונות עבור המלצות. 
• עדכני  כל איש או אשת צוות מראש בנוגע למה שחשוב לך שידעו, למשל, שיש לך וולוודיניה, שאת זקוקה לX כדי להרפות, שחשוב לך מלווה בבדיקה ועוד.
• שאלי האם יש אפשרות לעשות את הבדיקה בגישה בטנית (בעזרת שלפוחית שתן מלאה כמפורט למעלה) 
• הכנסת מטמר עצמאית מאפשרת שליטה על הסיטואציה ומקלה על הכניסה. אם מדובר בבדיקת פתיחה, מומלץ להדריך את המיילדת מתי היא יכולה להתחיל, ולהיות קשובה אם יש צורך בהפסקה באמצע. 
• העזרי בטכניקות שעוזרות לך להירגע: נשימות סרעפתיות, כיווצים קצרים לפני הכניסה, מדיטציה, וכו'.
• זכרי כי כל בדיקה ניתן להפסיק ולהמשיך במועד מאוחר יותר.
• הכנה לבדיקה- מצורף דף מידע להקלה על הצפה רגשית מטעם קרן בריאה איתו אפשר להגיע לרופאה המטפלת

האם השינויים הגופניים במהלך ההריון (כמו למשל השינוי ההורמונלי) עלולים להשפיע על הכאבים בפות ובנרתיק?

אצל חלק מהנשים כן, ואצל חלק לא. לא נעשו מספיק מחקרים על כך. בעקבות השינויים ההורמונלים יש נשים שמרגישות שינוי ברמת הכאבים (לטובה או לרעה), ויש נשים שחוות שינויים ברמת החשק המיני. לעומת זאת, נשים אחרות לא מרגישות בהבדל בזמן הריון. ניתן להתייעץ עם הרופאה המטפלת שלך בנוגע לשינויים שאת חוששת מהם ו/או שאת חווה אותם. 

האם יש השפעה של וולוודינה על הריון ובריאות העובר? (רמז: אין)

למיטב ידיעתנו, אין השפעות של וולוודיניה על תוצאות ההריון ועל תינוקך. זאת בהתייחס במיוחד לגדילתו ולבריאותו הכללית של תינוקך. אין ראיות לכך שלנשים הסובלות מוולוודיניה יש סיכוי נמוך יותר ללידה רגילה, או סיכוי גבוה יותר להזדקק ללידה מכשירנית (מלקחיים/ וואקום) בשעת לידה. 

הכנה ללידה

הכנה תיאורטית ללידה

ידע זה כוח, כדי לדעת למה לצפות יש להתכונן וללמוד. ללמוד את שלבי הלידה השונים, הפרשת ההורמונים הצפוייה והשפעתם, סוגי משככיה כאבים וסוגי הזירוזים. אפשר להעזר בקורס הכנה מומלץ או לקרוא בבית ספר הכנה טוב. כאשר יודעות לקראת מה מגיעות, סף החששות יורד במקביל לעלייה בתחושת שליטה על הסיטואציה. הרבה פעמים אנחנו מקוות למשהו מסויים (לידה טבעית/ עם/ בלי אפידורל וכדומה), אך התכוננות לתרחישים נוספים חשובה לא פחות. יש נשים שממליצות לקרוא סיפורי לידה בקבוצות הפייסבוק השונות (יש סיפורים רבים בקבוצת "לידה פעילה לידה טבעית ולידת בית natural birth and home birth") או לחלופין מומלץ לקרוא את "לידה פעילה" שהינו ספר פרקטי ואינפורמטיבי.

• "תכנית לידה" – בעזרת דף / שניים תמציתיים פרטי את הדברים החשובים לך ביותר בתכנית הלידה, תוכלי להדגיש כי את חווה כאבים, ומה יכול להקל עליך. בדרך לבית החולים היזכרי בדברים ושתפי את הנקודות החשובות עם המיילדת, כדי שהיא תוכל להעבירן הלאה לשאר הצוות המטפל בך. 

• היעזרות במלווה מדוייקת – מומלץ לחשוב מראש מי אידיאלי.ת שי.תצטרף אליך ללידה. זו יכולה להיות אמא, דולה, חברה או בן/בת זוג. מומלץ לשתף את המלווה בחששות ותיאום ציפיות על התפקיד המצופה ממנו או ממנה בלידה. יש נשים שרוצות שהמלווה ת.יהיה הדובר.ת שלהן בלידה, כך שהן תוכלנה להתפנות להתמודד עם הצירים בלבד.
• פגישה מקדימה עם מיילדות – ישנם בתי חולים המאפשרים פגישה מקדימה עם הצוות. על מנת לתאם ציפיות בעזרת תכנית לידה, להעלות חששות, להסביר על הכאבים/ טראומה קודמת וליידע את הצוות שהולך לטפל בך בלידה. דוגמא למקומות שמבצעים בהם מפגש כזה:

הכנה פיזית ללידה

מומלץ להגיע לקורס הכנה ללידה לתרגל את השיטות השונות המופיעות כאן ועוד בכלל:

• לימוד ותרגול נשימות – בזמן ציר לחץ, קחי שאיפה עמוקה, ונשפי נשיפה הדרגתית וחזקה תוך שאת מרכזת את האנרגיה והמאמץ כלפי מטה אל החלק האחורי של גבך ואל פי הטבעת. השתדלי לשחרר ולהרפות את כל אזור פי הטבעת ורצפת האגן כדי לאפשר לשרירים להימתח ולתינוקך לעבור בצורה מיטבית. שימוש בקול נמוך או השמעת "שששששש" המכוונת כלפי מטה אל תחתית האגן יעזור להרחבת והרפיית האגן. היי קשובה למיילדת, שתעזור לך להגן על הפרינאום בזמן יציאת העובר.

• הכנת שרירי רצפת האגן – ניתן להיעזר בתרגילי חיזוק והרפיית שרירי רצפת האגן להכנה לקראת הלידה. במהלך ההריון מופעל לחץ מכאני רב כמו גם לחץ הורמונלי על שרירי רצפת אגן, במטרה לשקם את השרירים ניתן לתרגל תרגילי חיזוק והרפייה כבר במהלך ההריון (ולהמשיך שוב כבר מיד לאחר הלידה ככל שמתאפשר. התרגילים מוכרים גם בשם תרגילי קיגל).

שמירה על רצפת האגן בלידה

הדברים שהוכחו כמונעי קרעים בלידה הינם שימוש בקומפרסים חמים במהלך הלידה עצמה, ועיסוי בזמן הלידה. בקשי מהמיילדת להשתמש בשיטות הללו. עם זאת, לרוב זאת הרוטינה בחדרי לידה לעשות דברים אלו. עיסוי פרינאום (פרינאום הוא האיבר המחבר בין פתח הנרתיק לפי הטבעת) ואפי- נו (בלון מאמן לידה) לא הוכחו מחקרית כמונעי קרעים, לכן מומלץ לבצע רק במידה וזה נעים ונוח. היתרונות של עיסוי כזה הוא הכנה פיזית ורגשית של המקום. העיסוי צריך להיות עדין ולא אמור להכאיב בשום צורה שהיא. במידה ומופק כאב, ניתן לוותר על העיסויים במהלך ההריון.

זהו ככל הנראה החלק שמעורר את מירב החששות אצל נשים המתמודדות עם כאבים. נשים עם וולוודיניה חוששות כיצד הוולוודיניה תשפיע על הכאבים בלידה וגם על האפשרות להיבדק. אין מחקרים שבדקו האם אכן וולוודיניה מובילה לחווית לידה כאובה יותר. עם זאת, במחקר שנערך בישראל נמצא כי בהשוואה לנשים שלא חוות כאבים ביחסי מין (דיספראוניה) לא ניכרו הבדלים משמעותיים בצורך בהתערבויות רפואיות כגון לידת ואקום או ניתוח קיסרי, ואפילו לא בצורך בשימוש במשככי כאבים כגון אפידורל. וכן לא נמצא הבדל בצורך באפיזיוטומיה (חתך חיץ). עם זאת נשים עם כאבים ביחסי מין דיווחו על רמות חרדה גבוהות יותר במהלך הלידה.(1)

אנחנו שמחות שבחרת לקרוא את המאמר הזה. ידע והכנה יכולים להפחית רמות חרדה. אנחנו רוצות להדגיש שוב, כי ההחלטות הרפואיות הן שלך, ועם זאת, בלידה, הבריאות של האם והעובר בעדיפות עליונה ועל כן יש לשמור על ראש פתוח מבחינת התרחישים בלידה ולהיות קשובים לצוות הרפואי. 

אפשרויות שונות ללידה – נרתיקית / קיסרית?

יש נשים שבוחרות לעבור קיסרי אלקטיבי, מבחירה מראש. עם זאת, כדאי לדעת שאין סיבה רפואית לעשות זאת בעקבות וולוודיניה בלבד. זוהי בחירה לגיטימית במידה והאישה מעוניינת בכך.

שיכוך כאבים אפידורלי, אמצעי שיכוך אחר או כלום?

עבור נשים עם וולווודיניה, קיימות שתי אסכולות בנושא הקלה בכאב במהלך הצירים והלידה. הגישה הראשונה היא להבטיח שאזור הפות יהיה מאולחש ככל האפשר על מנת למנוע אי נוחות נוספת במהלך הצירים והלידה. אם אינך יכולה לסבול בדיקות נרתיקיות בגלל כאב, תרצי גם למנוע את הכאב בבדיקות במהלך הלידה. אחת הדרכים להשיג זאת היא שימוש בהרדמה אזורית, כגון אפידורל. 

נקודת המבט החלופית בנושא היא לנסות להגיע ללידה טבעית על ידי תנועה ושיטות אחרות לשיכוך כאבים. בזמן לידה מופרשים הורמונים אנדורפינים המקלים על הכאב. על דרכים טבעיות להקלה על כאבים ניתן לקרוא בפירוט בספר "לידה פעילה" של ג'נס בלאסקאס (תנועה בזמן צירים, תנוחות זקופות, מים: אמבטיה, מקלחת, בקבוק מים חמים, TENS: גירוי חשמלי לשלבים הראשונים, ועוד).

 במצב זה, נמליץ לנסות לצמצם את מספר הבדיקות הנרתיקיות. 

אין תשובה נכונה ואחידה. כמו כל דבר, זה מאוד אינדוודואלי ותלוי סיטואציה.

אפשרויות השראת לידה 

כאשר המצב הבריאותי תקין, רפואית מומלץ לחכות לתחילתה של לידה ספונטנית. לעיתים מבחינה רפואית יש צורך ב"זירוז" הלידה בגלל חשש לבריאות האם / והעובר. לא כל הזירוזים רלוונטים לכל שלב בלידה, על כן מומלץ לשאול את הרופא.ה בזמן המתאים מה כל האפשרויות הרלוונטיות.

כלל האפשרויות הקיימות כיום:

דרכים לא רפואיות – את יכולה לנסות לגרום לצירים באופן טבעי על ידי הפרשת אוקסיטוצין. הורמון זה מכונה "הורמון האהבה" ויש לו תפקיד בכיווץ הרחם בזמן לידה. על כן את יכולה לעשות דברים שמרגיעים אותך- הקיפי עצמך באנשים שאת אוהבת, נסי אמבטיה חמה, עיסוי, דמיון מודרך, חיבוק ממושך עם מישהו אהוב וכדומה. עיסוי פטמות יכול לגרום להפרשת ההורמון, והוא גם מופרש בזמן קיום יחסי מין. אורגזמה גורמת להתכווצויות הרחם, והפרוסטגלנדינים בזרע פועלים ישירות על ריכוך צוואר הרחם. דרך נוספת היא על ידי שימוש בתנועה: על ידי טיולים ארוכים, עליית מדרגות, קפיצה על כדור פיזיו, ריקודי בטן וכדומה.

פיטוצין – הזרקת פיטוצין, הורמון אוקסיטוצין סינטטי. אם יש לך קושי בכניסה לנרתיק, פיטוצין היא השיטה (הרפואית) הרצויה ביותר מכיוון שהיא אינה כוללת גישה דרך הנרתיק. משתמשים בה לעיתים קרובות בשילוב עם ג'ל פרוסטגלנדין שמורחים על צוואר הרחם. יש לציין, כי פיטוצין הופך את הצירים לאינטנסיביים ומהירים יותר, מה שלעיתים קרובות יגרום לאישה לבקש אפידורל לשיכוך הכאב, גם אם לא תכננת שיהיה לך כזה. אם את צריכה השראת לידה הכוללת פיטוצין, מומלץ לבקש מהרופא.ה שלך להתחיל עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ולהוריד אותך מה- IV ברגע שהצירים קבועים.

אם פיטוצין אינו אפשרות, ישנן שיטות אחרות להשראת לידה, הכרוכות בגישה לנרתיק: 

סטריפינג (הבשלת צוואר הרחם) – הרופאה מכניסה אצבע דרך צוואר הרחם, מעל הממברנות הדקות המחברות את שק מי השפיר לדופן הרחם, מה שגורם לגוף לשחרר הורמונים שמבשילים את צוואר הרחם וגורמים להתכווצויות. טכניקה זו יחסית לא פולשנית, אך היא בעלת אחוזי הצלחה נמוכים. 

פקיעת קרומים – הרופא פוקע באופן מלאכותי את שק מי השפיר על ידי יצירת חור קטן בשק עם מכשיר שנראה כמו מסרגה מפלסטיק. 

בלון – במידה וצוואר הרחם התרכך או בשל במידה מסויימת מכניסים בלון דרך צוואר הרחם עד לרחם ומנפחים אותו ועל ידי כך הוא מוביל לפעולה של הבשלת צוואר הרחם.

לצפות את הבלתי צפוי 

חשוב לבוא בראש פתוח לתרחישים בלידה. אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" ללדת תינוק, וגם אם בסופו של דבר את עוקבת אחר תכנית B, C או D- זכרי שעדיין ילדת בצורה הטובה ביותר לעצמך ולילדך .

החלמה לאחר לידה

ההחלמה מלידה דומה לנשים שלא חוות כאבים בפות, ניתן להעזר במשחות, אמבטיות ישיבה, פדים קרים וכדומה. 

חשוב לקחת את הזמן לאחר לידה בנוגע לחזרה למיניות. היי קשובה לעצמך- יתכנו שינויים בחשק המיני, במקביל לשינויים הפיזיים שהתרחשו בגוף.

לאחר 6 שבועות מומלץ לבצע ביקורת אצל רופאת נשים. הרופאה תבדוק ותסתכל על מצב הפות. גם בהינתן אישור רפואי לחזור ליחסי מין לאחר בדיקה זו- אין זה אומר שבהכרח יש צורך לחזור בשלב כה מוקדם.

לאחר לידה יתכנו שינויים לכאן ולכאן. זו הזדמנות ללמוד מחדש את הגוף, ללמוד מחדש מה עושה לך טוב. 

השפעה של הריון ולידה על הכאבים

נשים יכולות לפתח וולוודיניה לאחר ההיריון. עם זאת, נשים הסובלות מוולוודיניה כאשר הן נכנסות להריון יכולות להבחין בשיפור או בהחמרה של התסמינים. זיהומים חוזרים ונשנים בהריון עלולים לגרום להחמרה של התסמינים.  נשים שהתמודדו טרם ההריון עם היימן (קרום בתולין) לא גמיש, הכאבים יכולים לחלוף להן. נשים שטרם הלידה התמודדו עם כיווץ יתר יתכן ויחוו הקלה מסויימת בכאבים. עם זאת לעיתים יש מחסור באסטרוגן ברקמת הנרתיק שיכולים להוביל לכאבים דומים אך שונים. על כן, אם טרם בוצע אבחון כדאי הגיע לרופאה מומחית שתדע לאבחן את מקור הכאבים בפות ובנרתיק.

זכרו, הכאב של כל אחת הוא אינדיבידואלי; מה שיקרה לאישה אחת לא בהכרח יקרה לאחרת.

בדף זה תמצאי מידע על כאבים בפות לאחר לידה.