מידע שימושי נוסף
הירשמו לניוזלטר שלנו
הריון ולידה הינם ציוני דרך משמעותיים לכלל הנשים, ואלה יכולים להיות מלווים במורכבויות וחששות שונים, לרבות בקרב נשים עם כאבים כרוניים בפות ובנרתיק.
בחלק זה בחרנו להציע מספר פתרונות לסיטואציות השונות איתן עלולות להתמודד נשים עם וולוודיניה סביב הריון ולידה. על אף האינפורמציה הרבה הזמינה לנשים בהריון, או כאלו שמנסות להיכנס להריון, מידע המתייחס לכאבים בפות ובנרתיק בהקשר של הריון ולידה לוקה בחסר. ישנה שונות גבוהה בין נשים בהקשר זה: סוגים שונים של כאבים, השפעות של ההריון על כאבים, תופעות ותגובות שונות וכו'. בדף זה אנו מציפות אתגרים שאינם בהכרח נוגעים לכלל הנשים המתמודדות עם וולוודיניה, אך מצאנו לנכון להציף אותם.
אנו מקוות שחלק זה יעזור לך להבין טוב יותר את צרכייך ורצונותייך כשזה נוגע להריון ולידה בדרך לאימהות.
חשוב לזכור! זו החלטה שלך איך ללדת, זו בחירה שלך אילו בדיקות, טיפולים ועזרה לקבל בהריון ולקראת הלידה. כמו כן, זו האחריות שלך להתאים את הטיפול המוצע לך, ולצרכייך. הדף הקרוב מכיל המלצות, אך חשוב להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך לפני ההחלטות הרפואיות.
ייתכן ואת חוששת מפני הכניסה להריון (עד לרמה של טוקופוביה – חרדה מפני הריון ולידה). זה הגיוני ונורמאלי לחלוטין. הריון ולידה עלולים לעורר חרדה אצל כלל הנשים, ובפרט אצל נשים עם וולוודיניה. ישנן נשים החוששות כי לא יצליחו להיכנס להריון ולהביא ילדים. עם זאת, אין סיבה שלא תצליחי להיכנס להריון, אם אין בעיה רפואית נלוות המשפיעה על הפוריות.
בפרק זה נסקור טיפים להקלה על תהליך הכניסה להריון עבור נשים המתמודדות עם וולוודיניה ו/או וגיניסמוס – מצבים בהם קיום יחסי מין הכוללים כניסה לנרתיק הם כואבים עד בלתי אפשריים.
להלן כמה הצעות:
מומלץ לנסות ולהגיע לרגיעה ולאיזון מבחינת הכאבים, ולהכרות עם הפעולות שיכולות להביא להקלה בכאב עבורך. במידה ולא התחלת טיפול, כדאי להתייעץ עם רופאה מומחית. ייתכן והתהליך עבורך יהיה קצר ואף לא תצטרכי להתמודד עם כאבים בזמן ההריון ואחריו. אם את בתהליך כבר תקופה ממושכת, חשבי מה עוזר לך להגיע לשליטה בכאב: איזון תרופתי (במידה ולקחת בעבר תרופות), מספר מפגשים אצל פיזיותרפיסטית לרצפת האגן במטרה ללמוד להרפות את שרירי רצפת האגן, מספר מפגשים אצל מטפלת מינית / רגשית, תרגול פעילות גופנית כגון יוגה נשית, מדיטציה יומית וכדומה.
אם בלתי אפשרי עבורך לקיים יחסי מין הכוללים כניסה לנרתיק, ו/או את חוששת מאוד מהכאב, ישנן אפשרויות אחרות הניתנות לביצוע עצמאי:
זיהוי חלון הפוריות החודשי עוזר לכוון את מועדי קיום היחסים ובכך להפחית את הניסיונות שעלולים לכאוב.
למרות שוולוודיניה אינה משפיעה ישירות על הפוריות, הכאבים הכרוכים בניסיון להרות מהווים אתגר נוסף שעלול לגרום ללחץ ויכול להשפיע על הפוריות. למדי מהן השיטות המוצלחות ביותר עבורך להירגע ונסי ליישם אותן בתקופה זו.
לעיתים לחץ גורם למחזוריות קצרה או להעדר וסת, זאת מאחר שבלוטת ההיפותלמוס, האחראית לתזמון הורמוני הרבייה, רגישה מאד ללחץ פיזי ורגשי. למרבה המזל, לחץ לטווח קצר יכול להוביל להפרעה זמנית בלבד במערכת הרבייה ומהווה גורם פריון אשר ביכולתך לשלוט בו. נסי לשמור על רמות לחץ נמוכות בזמן הניסיון להרות וכן בזמן ההריון על ידי הזנת הגוף במזון בריא, שתיה מרובה של מים, שינה מספקת ופעילות גופנית מתונה. עשי כמיטב יכולתך למזער גורמי לחץ בחייך. נשים רבות מגלות כי נכנסו להריון לאחר חזרה מחופשה או לאחר שהפסיקו לנסות להיכנס להריון.
בדיקת הריון חיובית עשויה להופיע לאחר נסיון בודד להרות או לאחר חודשים של ניסיונות. לא משנה מה עברת עד לנקודה זו, הידיעה שתינוקך יהיה בזרועותייך בעוד פחות מתשעה חודשים מסבה תחושות מעורבות של אושר, פחד, התרגשות, חרדה ועוד.
בקרוב תבחיני בשינויים רבים בגופך. את עלולה לחוש בחילה או השתוקקות למזון מסויים. רוב השינויים הללו מתרחשים עקב הורמונים המשתחררים בגופך בכדי לסייע לעובר.ית להתפתח ולהכין את גופך ללידה. הורמונים אלו עשויים להשפיע גם על מצב הוולוודיניה שלך.
מומלץ ליידע את הגורם המטפל בך על כך שאת מתמודדת עם וולוודיניה. ייצגי את עצמך מול הצוות המטפל שלך במהלך ההריון והסבירי שאת מאובחנת עם תסמונת כאב כרוני בפות ובנרתיק. הגיעי מוכנה והובילי את המפגש הרפואי. אז אל תהססי לבקש ליווי של בן זוג / חברה / אחות / אמא וכו'.
במהלך ההריון ישנן מספר בדיקות. שאלי את עצמך, בהתייעצות עם גורם רפואי, איזה בדיקות את רוצה לעשות ועל מה אפשר לוותר. אילו בדיקות חייבות להיות ואגינליות ואילו לא.
לא חייבת להתבצע בדיקה ואגינלית אם את חוששת ממנה. אולטארסאונד ואגינלי לרוב יתבצע לפני השבוע ה-12 מסיבות שונות: הערכת משך ההריון, בדיקת דופק אצל עובר צעיר, הריון עם תאומים, בדיקת אורך צוואר הרחם, ועוד. ישנן רופאות שתמלצנה על אולטרסאונד ואגינלי בין שבועות 7-9 ואחרות תבצענה בדיקה זו רק במידה וחושדים בבעיה. הליך זה כולל הכנסת מטמר ואגינלי לנרתיק ועלול להיות כרוך בכאבים אצל נשים שחוות כאב. לפני שאת מבצעת בדיקה זו, שאלי את הרופאה האם זוהי בדיקה שגרתית או עקב חשד בבעיה מסויימת. אם הבדיקה הינה שגרתית, שאלי אם ניתן לדלג עליה. במקרה של חשד, בדקי עם הרופאה האם קיימת בדיקה חלופית שניתן לבצע. במידה ולא קיימת חלופה, והחלטת לבצע את הבדיקה, שוחחי עם הרופאה שלך על אפשרות לטפל בכאב בעזרת מריחת לידוקאין לפני הבדיקה. לעיתים ניתן בשליש הראשון לעשות בדיקה חיצונית, כלומר, אולטרסאונד בטני, במידה ושלפוחית השתן שלך מלאה.
החל מהשליש השני בדיקות הריון הן בטניות לרוב.
אצל חלק מהנשים כן, ואצל חלק לא. לא נעשו מספיק מחקרים על כך. בעקבות השינויים ההורמונלים יש נשים שמרגישות שינוי ברמת הכאבים (לטובה או לרעה), ויש נשים שחוות שינויים ברמת החשק המיני. לעומת זאת, נשים אחרות לא מרגישות בהבדל בזמן הריון. ניתן להתייעץ עם הרופאה המטפלת שלך בנוגע לשינויים שאת חוששת מהם ו/או שאת חווה אותם.
למיטב ידיעתנו, אין השפעות של וולוודיניה על תוצאות ההריון ועל תינוקך. זאת בהתייחס במיוחד לגדילתו ולבריאותו הכללית של תינוקך. אין ראיות לכך שלנשים הסובלות מוולוודיניה יש סיכוי נמוך יותר ללידה רגילה, או סיכוי גבוה יותר להזדקק ללידה מכשירנית (מלקחיים/ וואקום) בשעת לידה.
ידע זה כוח, כדי לדעת למה לצפות יש להתכונן וללמוד. ללמוד את שלבי הלידה השונים, הפרשת ההורמונים הצפוייה והשפעתם, סוגי משככיה כאבים וסוגי הזירוזים. אפשר להעזר בקורס הכנה מומלץ או לקרוא בבית ספר הכנה טוב. כאשר יודעות לקראת מה מגיעות, סף החששות יורד במקביל לעלייה בתחושת שליטה על הסיטואציה. הרבה פעמים אנחנו מקוות למשהו מסויים (לידה טבעית/ עם/ בלי אפידורל וכדומה), אך התכוננות לתרחישים נוספים חשובה לא פחות. יש נשים שממליצות לקרוא סיפורי לידה בקבוצות הפייסבוק השונות (יש סיפורים רבים בקבוצת "לידה פעילה לידה טבעית ולידת בית natural birth and home birth") או לחלופין מומלץ לקרוא את "לידה פעילה" שהינו ספר פרקטי ואינפורמטיבי.
מומלץ להגיע לקורס הכנה ללידה לתרגל את השיטות השונות המופיעות כאן ועוד בכלל:
הדברים שהוכחו כמונעי קרעים בלידה הינם שימוש בקומפרסים חמים במהלך הלידה עצמה, ועיסוי בזמן הלידה. בקשי מהמיילדת להשתמש בשיטות הללו. עם זאת, לרוב זאת הרוטינה בחדרי לידה לעשות דברים אלו. עיסוי פרינאום (פרינאום הוא האיבר המחבר בין פתח הנרתיק לפי הטבעת) ואפי- נו (בלון מאמן לידה) לא הוכחו מחקרית כמונעי קרעים, לכן מומלץ לבצע רק במידה וזה נעים ונוח. היתרונות של עיסוי כזה הוא הכנה פיזית ורגשית של המקום. העיסוי צריך להיות עדין ולא אמור להכאיב בשום צורה שהיא. במידה ומופק כאב, ניתן לוותר על העיסויים במהלך ההריון.
זהו ככל הנראה החלק שמעורר את מירב החששות אצל נשים המתמודדות עם כאבים. נשים עם וולוודיניה חוששות כיצד הוולוודיניה תשפיע על הכאבים בלידה וגם על האפשרות להיבדק. אין מחקרים שבדקו האם אכן וולוודיניה מובילה לחווית לידה כאובה יותר. עם זאת, במחקר שנערך בישראל נמצא כי בהשוואה לנשים שלא חוות כאבים ביחסי מין (דיספראוניה) לא ניכרו הבדלים משמעותיים בצורך בהתערבויות רפואיות כגון לידת ואקום או ניתוח קיסרי, ואפילו לא בצורך בשימוש במשככי כאבים כגון אפידורל. וכן לא נמצא הבדל בצורך באפיזיוטומיה (חתך חיץ). עם זאת נשים עם כאבים ביחסי מין דיווחו על רמות חרדה גבוהות יותר במהלך הלידה.(1)
אנחנו שמחות שבחרת לקרוא את המאמר הזה. ידע והכנה יכולים להפחית רמות חרדה. אנחנו רוצות להדגיש שוב, כי ההחלטות הרפואיות הן שלך, ועם זאת, בלידה, הבריאות של האם והעובר בעדיפות עליונה ועל כן יש לשמור על ראש פתוח מבחינת התרחישים בלידה ולהיות קשובים לצוות הרפואי.
יש נשים שבוחרות לעבור קיסרי אלקטיבי, מבחירה מראש. עם זאת, כדאי לדעת שאין סיבה רפואית לעשות זאת בעקבות וולוודיניה בלבד. זוהי בחירה לגיטימית במידה והאישה מעוניינת בכך.
עבור נשים עם וולווודיניה, קיימות שתי אסכולות בנושא הקלה בכאב במהלך הצירים והלידה. הגישה הראשונה היא להבטיח שאזור הפות יהיה מאולחש ככל האפשר על מנת למנוע אי נוחות נוספת במהלך הצירים והלידה. אם אינך יכולה לסבול בדיקות נרתיקיות בגלל כאב, תרצי גם למנוע את הכאב בבדיקות במהלך הלידה. אחת הדרכים להשיג זאת היא שימוש בהרדמה אזורית, כגון אפידורל.
נקודת המבט החלופית בנושא היא לנסות להגיע ללידה טבעית על ידי תנועה ושיטות אחרות לשיכוך כאבים. בזמן לידה מופרשים הורמונים אנדורפינים המקלים על הכאב. על דרכים טבעיות להקלה על כאבים ניתן לקרוא בפירוט בספר "לידה פעילה" של ג'נס בלאסקאס (תנועה בזמן צירים, תנוחות זקופות, מים: אמבטיה, מקלחת, בקבוק מים חמים, TENS: גירוי חשמלי לשלבים הראשונים, ועוד).
במצב זה, נמליץ לנסות לצמצם את מספר הבדיקות הנרתיקיות.
אין תשובה נכונה ואחידה. כמו כל דבר, זה מאוד אינדוודואלי ותלוי סיטואציה.
כאשר המצב הבריאותי תקין, רפואית מומלץ לחכות לתחילתה של לידה ספונטנית. לעיתים מבחינה רפואית יש צורך ב"זירוז" הלידה בגלל חשש לבריאות האם / והעובר. לא כל הזירוזים רלוונטים לכל שלב בלידה, על כן מומלץ לשאול את הרופא.ה בזמן המתאים מה כל האפשרויות הרלוונטיות.
כלל האפשרויות הקיימות כיום:
דרכים לא רפואיות – את יכולה לנסות לגרום לצירים באופן טבעי על ידי הפרשת אוקסיטוצין. הורמון זה מכונה "הורמון האהבה" ויש לו תפקיד בכיווץ הרחם בזמן לידה. על כן את יכולה לעשות דברים שמרגיעים אותך- הקיפי עצמך באנשים שאת אוהבת, נסי אמבטיה חמה, עיסוי, דמיון מודרך, חיבוק ממושך עם מישהו אהוב וכדומה. עיסוי פטמות יכול לגרום להפרשת ההורמון, והוא גם מופרש בזמן קיום יחסי מין. אורגזמה גורמת להתכווצויות הרחם, והפרוסטגלנדינים בזרע פועלים ישירות על ריכוך צוואר הרחם. דרך נוספת היא על ידי שימוש בתנועה: על ידי טיולים ארוכים, עליית מדרגות, קפיצה על כדור פיזיו, ריקודי בטן וכדומה.
פיטוצין – הזרקת פיטוצין, הורמון אוקסיטוצין סינטטי. אם יש לך קושי בכניסה לנרתיק, פיטוצין היא השיטה (הרפואית) הרצויה ביותר מכיוון שהיא אינה כוללת גישה דרך הנרתיק. משתמשים בה לעיתים קרובות בשילוב עם ג'ל פרוסטגלנדין שמורחים על צוואר הרחם. יש לציין, כי פיטוצין הופך את הצירים לאינטנסיביים ומהירים יותר, מה שלעיתים קרובות יגרום לאישה לבקש אפידורל לשיכוך הכאב, גם אם לא תכננת שיהיה לך כזה. אם את צריכה השראת לידה הכוללת פיטוצין, מומלץ לבקש מהרופא.ה שלך להתחיל עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ולהוריד אותך מה- IV ברגע שהצירים קבועים.
אם פיטוצין אינו אפשרות, ישנן שיטות אחרות להשראת לידה, הכרוכות בגישה לנרתיק:
סטריפינג (הבשלת צוואר הרחם) – הרופאה מכניסה אצבע דרך צוואר הרחם, מעל הממברנות הדקות המחברות את שק מי השפיר לדופן הרחם, מה שגורם לגוף לשחרר הורמונים שמבשילים את צוואר הרחם וגורמים להתכווצויות. טכניקה זו יחסית לא פולשנית, אך היא בעלת אחוזי הצלחה נמוכים.
פקיעת קרומים – הרופא פוקע באופן מלאכותי את שק מי השפיר על ידי יצירת חור קטן בשק עם מכשיר שנראה כמו מסרגה מפלסטיק.
בלון – במידה וצוואר הרחם התרכך או בשל במידה מסויימת מכניסים בלון דרך צוואר הרחם עד לרחם ומנפחים אותו ועל ידי כך הוא מוביל לפעולה של הבשלת צוואר הרחם.
חשוב לבוא בראש פתוח לתרחישים בלידה. אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" ללדת תינוק, וגם אם בסופו של דבר את עוקבת אחר תכנית B, C או D- זכרי שעדיין ילדת בצורה הטובה ביותר לעצמך ולילדך .
ההחלמה מלידה דומה לנשים שלא חוות כאבים בפות, ניתן להעזר במשחות, אמבטיות ישיבה, פדים קרים וכדומה.
חשוב לקחת את הזמן לאחר לידה בנוגע לחזרה למיניות. היי קשובה לעצמך- יתכנו שינויים בחשק המיני, במקביל לשינויים הפיזיים שהתרחשו בגוף.
לאחר 6 שבועות מומלץ לבצע ביקורת אצל רופאת נשים. הרופאה תבדוק ותסתכל על מצב הפות. גם בהינתן אישור רפואי לחזור ליחסי מין לאחר בדיקה זו- אין זה אומר שבהכרח יש צורך לחזור בשלב כה מוקדם.
לאחר לידה יתכנו שינויים לכאן ולכאן. זו הזדמנות ללמוד מחדש את הגוף, ללמוד מחדש מה עושה לך טוב.
נשים יכולות לפתח וולוודיניה לאחר ההיריון. עם זאת, נשים הסובלות מוולוודיניה כאשר הן נכנסות להריון יכולות להבחין בשיפור או בהחמרה של התסמינים. זיהומים חוזרים ונשנים בהריון עלולים לגרום להחמרה של התסמינים. נשים שהתמודדו טרם ההריון עם היימן (קרום בתולין) לא גמיש, הכאבים יכולים לחלוף להן. נשים שטרם הלידה התמודדו עם כיווץ יתר יתכן ויחוו הקלה מסויימת בכאבים. עם זאת לעיתים יש מחסור באסטרוגן ברקמת הנרתיק שיכולים להוביל לכאבים דומים אך שונים. על כן, אם טרם בוצע אבחון כדאי הגיע לרופאה מומחית שתדע לאבחן את מקור הכאבים בפות ובנרתיק.
זכרו, הכאב של כל אחת הוא אינדיבידואלי; מה שיקרה לאישה אחת לא בהכרח יקרה לאחרת.
בדף זה תמצאי מידע על כאבים בפות לאחר לידה.
הירשמו לניוזלטר שלנו
© כל הזכויות שמורות לארגון שְׁלֵמָה- הארגון הישראלי לוולוודיניה 2020 | האתר נבנה ע"י הדס גליישר – בניית אתרי וורדפרס
הרשמי וקבלי יומן מעקב כאב חודשי בחינם
הרשמי וקבלי יומן מעקב כאב חודשי בחינם
הרשמי עכשיו