לקידום רווחתן של נשים החוות כאבים בפות ובנרתיק

וולוודיניה - מה זה?

כאבים ביחסי מין בפות ובנרתיק הם תסמונת נפוצה בקרב נערות ונשים, ממגוון גילאים, רקעים, מערכות יחסים ונטיות מיניות. אצל חלק מהנשים, מדובר באירוע זמני, והכאב יחלוף בעזרת טיפול ממוקד. אולם, ישנן נשים הסובלות מכאבים ללא סיבה נראית לעין במשך תקופות ממושכות, ואפילו באופן קבוע. תסמונת זו נקראת וולוודיניה (בתרגום לעברית: וולווה=פות, דיניה=כאב). 

על פי ההגדרה הקלינית האחרונה של הארגון הבינלאומי למחלות הפות והנרתיק (ISSVD), וולוודיניה מוגדרת כתסמונת כאב כרוני בפות ובנרתיק הנמשכת מעל שלושה חודשים מבלי שיש גורם ניכר לעין או איתור מצב ספציפי שגורם לכך (כגון זיהום, פטרייה, בעיה מבנית, מחלת עור וכדומה). נשים יכולות לתאר את התחושה ככאב, צריבה, שריפה, דקירה, גירוי מכאיב, נימול או גרד. 

אישה שואלת עצמה מה זה וולוודיניה

כיצד מאובחנת וולוודיניה?

נשים שונות חוות את הכאבים בדרכים שונות ובמיקומים שונים. ישנם מספר מאפיינים, העוזרים לבצע אבחנה, אך אלו עשויים להיות שונים מאישה לאישה: 

  • מיקום הכאב – נקודתי או מפושט. בדרך כלל מאבחנים את מיקום הכאב בעזרת מטוש המועבר על פתח הנרתיק, הנקרא "וסטיבול", ומסמנים את מיקומי הכאב בעזרת דימוי של מחוגי השעון והמיקום שלהם. לדוגמא, כאב בחלק התחתון של פתח הנרתיק ייקרא כאב באזור 6.
  • התדירות בה מופיע הכאב – כאב קבוע, לסירוגין, מתמשך, בזמן המגע עצמו או אחריו. 
  • סוג המגע הדרוש כדי לעורר את הכאב – ספונטני או בעקבות מגע באזור.
  • אפיון הופעת התחלת התסמינים – ראשוני (הסימפטומים קיימים מאז ומעולם), או שניוני (הסימפטומים החלו להופיע לאחר תקופה שהכל היה תקין). 

כאבים בפות ובנרתיק מחולקים לשתי תתי אבחנות, שגם הן מחולקות לתתי אבחנות:

וסטיבולודיניה

כאב המופיע באזור הוסטיבול (מבוא העריה), הנמצא בפתח הנרתיק (ראו תרשים בהסבר האנטומיה).

מתחלק לשני תתי סוגים מרכזיים:

  • Provoked Vestibulodynia – כאב המופיע בוסטיבול ומתרחש רק במידה ומופעל מגע או לחץ באזור הוסטיבול, כגון טמפון, פין, ספקולום, אצבע או אביזר מין. 

  • Unprovoked Vestibulodynia – כאב מפושט בוסטיבול ללא קשר למגע. הכאב מופיע באופן ספונטני בוסטיבול, ללא מגע באזור. הכאב מאופיין לרוב ככאב קבוע, כמו למשל בזמן ישיבה, לבישת ג'ינס ועוד, אך לעיתים ישנן אפיזודות של הקלה בכאב.

וגיניסמוס

מצב רפואי הבא לידי ביטוי בכיווץ בלתי רצוני ומתמשך של שרירי רצפת האגן המקיפים את הנרתיק.

מקובל לחלק לשני תתי-סוגים מרכזיים:

  • "וגיניסמוס ראשוני"- כאשר הכיווץ הינו המקור לכאב והיה קיים מאז ומעולם. (המצב הפחות שכיח מבין השניים).

  • "וגיניסמוס שניוני"- כאשר ההפרעה התפתחה בעקבות סיבה אחרת (וסטיבולודיניה, פחד מכאב, פגיעה מינית ועוד) על כן, טיפול בבעיה הנלווית הכרחי לשיפור המצב.

את לא לבד!

למרות חוסר המודעות לתופעה, היא שכיחה ונשים רבות סובלות ממנה. מחקרים אחרונים הראו ששכיחות התסמונת נעה בין 10%-28% מכלל הנשים בגילאי הפוריות. מחקרים אחרים מדווחים כי 28% מהנשים הסובלות מכאבים כרוניים בפות ובנרתיק מתקשות לקבל מענה לבעיה, וישנם דיווחים המגיעים עד ל- 49%. וולוודיניה הינו מונח חדש יחסית בספרות הרפואית, ולכן ייתכנו מקרים המתאימים לתסמונת אשר אינם מדווחים ככאלה, כך שייתכן שהתסמונת שכיחה עוד יותר.

גורמים לוולוודיניה

כאמור, וולוודיניה הינה תסמונת כאב, אך כיום עדיין לא ברור מה בדיוק הגורם לכאב או האם יש גורם ספציפי. בזכות התקדמות המחקר בתחום, חוקרים וחוקרות לומדות את הגורמים השונים אשר עלולים להוביל או לתרום להתפתחות וולוודיניה. מתקרבים ללמוד את הגורמים לוולוודיניה:

  • פגיעה או גירוי של העצבים המעבירים את המסר של כאב מהפות לחוט השדרה.
  • סף כאב שונה: עלייה במספר וברגישותם של סיבי עצבי הכאב בפות.
  • רמות גבוהות של חומרים דלקתיים בפות, למשל ציטוקינים. 
  • תגובה לא תקינה של סוגי תאים מסוימים לגורמים סביבתיים, כגון זיהום או טראומה.
  • מרכיב גנטי הגורם לרגישות לדלקת כרונית ו / או חוסר יכולת להילחם בזיהום.
  • חולשת שרירי רצפת האגן או טונוס שרירי גבוה.
  • חרדה
  • מחסור בהורמון אסטרוגן (אטרופיה): נפוץ אחרי לידה, בגיל המעבר ובתקופות של שינויים הורמונליים כמו שימוש באמצעי מניעה הורמונליים משולבים.
  • טראומה מינית

חשוב לומר: וולוודיניה אינה נגרמת כתוצאה מזיהום פעיל בפות או בנרתיק, היא אינה מועברת במגע מיני, ואינה מחלה מדבקת.

מצבים נוספים בפות

מלבד וולוודיניה בה הגורם לא ידוע, ישנם מצבים רפואיים ספציפים נוספים בפות ובנרתיק, בהם האטיולוגיה (הסיבה) ידועה. 

למידע נוסף על מצבים ותסמונות נוספות בפות, לחצי כאן.

כיצד מתבצע האבחון

אבחון וולוודניהגינקולוגית (או רופאה אחרת כגון אורוגינקולוגית), הבקיאה בוולוודיניה, תבצע את הבדיקה הראשונה שלך כדי לשלול מצבים עם סימפטומים דומים לוולוודיניה. אנו ממליצות לפנות לרופאים ורופאות בתחום של מחלות הפות והנרתיק, עם התמחות בכאב כרוני בפות ובנרתיק.

הרופאה המטפלת תיקח אנמנזה רפואית מעמיקה על ידי שאילת שאלות אודות ההיסטוריה הרפואית, הזוגית והמינית, על התסמינים ועל סוג הכאב המתואר. 

במהלך הבדיקה, הרופאה תבחן היטב את הפות והנרתיק בכדי לשלול זיהום פעיל או מחלות עור. הרופאה תבצע בדיקה בעזרת מטוש (מקל דמוי מקל אוזניים) בבדיקה הנקראית "Q-tip" (ראי תמונה). במהלך הבדיקה יופעל לחץ עדין על אזורים שונים בוולווה (בפות) והמטופלת תתבקש לדרג את חומרת הכאב. במידה ואזורי עור כלשהם נראים חשודים, הרופאה עשויה לבחון אותם בעזרת מכשיר הגדלה או לקחת ביופסיה של האזור.

במסגרת הבדיקה יתכן שתינתן המלצה לבדיקות מעבדה כמו משטח נרתיקי לפטרייה (תרבית ואגינלית) ועל ביצוע בדיקות דם ושתן לאיתור מחלות המועברות במגע מיני והערכת רמות הורמוני המין: אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון.

למעבר לרשימת גינקולוגיות מומחיות בוולוודיניה וכאבים בפות, לחצי כאן.

מהו הטיפול בוולוודיניה

בדומה לשאר תסמונות הכאב הכרוני, הטיפול בוולוודיניה נעשה בגישה רב תחומית הכוללת טיפול גופני, רגשי, זוגי, וקבוצתי. כל אישה חווה את סוג הכאב, תדירותו ומיקומו בנרתיק באופן שונה ובעקבות מצבים שונים, ועל כן הטיפול המוצלח ביותר הינו טיפול הוליסטי, הנותן מענה לכאב דרך ערוצים שונים ותחומי התמחויות מגוונים.

בנוסף לגניקולוגית, אפשר להפיק תועלת מטיפול אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן שיכולה לעזור לטפל ולחזק את שרירי רצפת האגן. במידה והכאב הינו כרוני, עשויה להיות השפעה על המצב הרגשי והתפקודי ועל כן מומלץ לפנות לטיפול רגשי. במקרים של חרדה, דיכאון או קשיים במערכת יחסים, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוגית או מטפלת זוגית / מינית.  אם יש צורך אפשר לפנות גם לרופאת עור, אורוגינקולוגית או רופאת כאב.

הטיפול המוכר כיום עשוי לכלול:

  • פיזיותרפיה לרצפת האגן
  • טיפול תרופתי 
  • זריקות מסוגים שונים
  • משחות מקומיות 
  • טיפול רגשי פרטני / מיני / זוגי
  • רפואה משלימה ואלטרנטיבית – רפואה סינית, יוגה נשית, היפנוזה, מיינדפולנס, ועוד
  • ניתוחים
 

יש לציין כי משך הטיפול עשוי לקחת זמן לא מוגדר, אך חשיבותו היא בהקלה על הסימפטומים ושיפור איכות חייה של המטופלת. כמו כן, חלק מהנשים עשויות להגיב לטיפול מסוים, בעוד שאחרות אינן מגיבות או חוות תופעות לוואי מטיפול זהה. חשוב להיות סובלניות ולהבין שזה יכול להיות תהליך ארוך שייקח זמן.

את סוג הטיפול ועוצמתו כדאי לנסות בהמלצת רופאה בלבד. אין להתבסס על הידע הרפואי המצוי באתר זה ללא ליווי רפואי מקצועי. מהלך הטיפול נעשה על פי רוב מ"הקל לכבד": תחילה טיפולים שמרניים, ללא תופעות לוואי, דוגמת פיזיותרפיה לרצפת אגן וטיפול מיני. אם אין שיפור, בהמלצת הרופאה, ניתן להמליץ על משחות מקומיות. השלב הבא יכול לכלול תרופות דרך הפה ו/או זריקות. במידה והטיפול אינו עוזר, ישנה אופציה ניתוחית המיועדת רק לנשים עם וסטיבולודיניה או לנשים עם עור עבה בפתח הנרתיק (המכונה הימן- קרום הבתולים).

חלק מהטיפולים נבדקו במחקרים וחלקם לא, ולכן מומלץ לחפש מה הספרות המקצועית אומרת בנושא. אנו ממליצות להיות "צרכניות חכמות", כלומר לברר מה ההכשרה של המטפלת שלך, והרקע ממנו היא מגיעה. למשל, יש הבדל בין אשת מקצוע שלומדת ומעמיקה 4 שנים לאחר תואר שני ונסיון קליני ומקבלת את התואר "מטפלת מינית" דרך איט"ם, לאשת מקצוע שלומדת חודשיים ומקבלת את התואר "יועצת מינית". בסופו של דבר הבחירה באשת המקצוע היא שלך בלבד, ותוכלי ללכת לכל אשת מקצוע שתראה לך לנכון, אך מומלץ לעשות זאת מתוך בחירה מודעת והבנה של כלל הגורמים (כסף, פיקוח, הכשרה, ניסיון וכדומה).

לפירוט נוסף על סוגי הטיפולים: 

טיפולים המוצעים ע"י הגינקולוגית 

פיזיותרפיה לרצפת אגן

טיפול מיני

טיפולים רגשיים

טיפולים ברפואה משלימה אלטרנטיבית

יוגה נשית / ריקודי בטן

חזרה לדף בית של ארגון שְׁלֵמָה

– Guidelines for the management of vulvodynia. Nunns D, Mandal D et al. Br J Dermatol. 2010 Jun;162(6):1180-5.

– Vulvodynia: Definition, Prevalence, Impact, and Pathophysiological Factors. Pukall CF, Goldstein AT et al. J Sex Med. 2016 Mar;13(3):291-304.

– Provoked vestibulodynia: current perspectives. Henzell H, Berzins K et al.  Int J Womens Health. 2017 Sep 11;9:631-642.

– Prevalence of symptoms consistent with a diagnosis of vulvodynia: population-based estimates from 2 geographic regions. Harlow BL, Kunitz CG et al. Am J  Obstet Gynecol. 2014 Jan;210(1):40.e1-8.

– Women’s appraisal of the management of vulvodynia by their general practitioner: a qualitative study. Peter Leusink,a, Renee Steinmann et al. Family Practice, 2019, 1–6

– Multidisciplinary Treatment for Provoked Vestibulodynia Treatment Trajectories, Predictors, and Moderators of Sexual Distress and Pain. Kelly B. Smith, Leslie A. et al. Clin J Pain 2019;35:335–344

– Retrieve from: https://www.nva.org/

Pelvic Floor Physical Therapy for Vulvodynia: A Clinician's Guide.

– Prendergast SA. Obstet Gynecol Clin North Am. 2017 Sep;44(3):509-522.

– Vulvodynia Diagnosis and Management. Amy L. Stenson. Obstet Gynecol Clin N Am 44 (2017) 493–508.

דילוג לתוכן